יום חמישי, 15 בפברואר 2018

החופש לנשוף! תקציר הרצאה שהעברתי בכנס "צומחים קדימה" של ברא צמחים על אסטמה והטיפול בה בעזרת צמחי מרפא

אסתמה (גנחת הסמפונות)  הינה מחלת ריאות דלקתית- חסימתית- התקפית  כרונית .


התקף אסטמתי יכלול בין השאר הפרשה של ריר צמיגי מדפנות דרכי האוויר במקביל לעיבוי של הסימפונות ,שילוב המקשה בעיקר על הוצאת האוויר מהריאות ויגרום במהרה לקוצר נשימה,צפצופים, שיעול קשה וטורדני וכמובן נשימה "כבדה".

כראוי למחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר (15% מכלל הילדים)הגורמים להתקפי האסטמה יכולים להיות מגוונים מאוד ולעיתים בלתי ניתנים להפרדה אחד מהשני ויכללו בין השאר:

אטופיה:הביטוי אטופיה  (Atopy)  מקורו ביוונית ,ופרושו מיוחד או שונה ובהקשר הרפואי מיוחס לתופעה האלרגית. ילדים חולי אסתמה סובלים יותר מנזלת אלרגית ומדלקת עור אטופית (Atopic dermatitis) ומהאלרגנים הקלאסיים המגיעים מפרוות כלב או חתול, דשא, קרדיט הבית, מוצרי חלב, MSG ועוד.

גנטיקה: קיים קשר בין אתרים ספציפיים ב-DNA   לבין ירידה במדדי תפקודי ריאה.

זיהומים: חשיפה לווירוס ה-RSV (Respiratory Syncytial Virus) בגיל הרך קשורה לעיתים קרובות  לאסתמה בהמשך גיל הילדות. כך גם הקשר לHRV

סיגריות: חשיפה לעשן סיגריות מהווה גורם סיכון וקיים קשר חזק בין מידת חשיפה לכמות התקפי אסתמה. עישון בזמן ההיריון עלול לגרום להתפתחות ריאות בלתי תקינה בעובר ומעלה את הסיכוי להתפתחות של אסתמה בגיל הילדות.

השמנת יתר: ישנו קשר בין השמנה להישנות של התקפי אסטמה אל ילדים....הקשר הדלקתי והאטופי מתחדד גם כאן.

זיהום אוויר: חומרים רעילים הנפוצים באויר כתוצאה מפיטת גזים,תעשיות, כלי רכב אך מצויים בחלקם לעיתים באויר הנפט ממזגנים.

התהליך הפתולוגי המשמעותי ביותר בילדים חולי אסתמה הוא כאמור- דלקת כרונית הנגרמת כתוצאה מהתגובה האלרגית , אך לא רק בעקבותיה.
תאי הדלקת העיקריים המתווכים בקרב ילדים חולי אסתמה הם:  תאי הפיטום (Mast cells)  , חומרים מעודדי-דלקת (כגון היסטמין, פרוסטגלנדין וציטוקינים, שגורמים בין השאר לכיווץ דרכי האוויר) אאוזינופילים (המאפיינים תהליך של יתר רגישות בדרכי האוויר)  לימפוציטים מסוג T  ) המסייעים לשחרר וציטוקינים מסוימים וkגיוס אאוזינופילים ונוגדנים מסוג IgE   מקרופאגים ותאים דנדריטיים).
כל אלה בעלי תפקיד מכריע ביצירה בעידוד ובשימור התהליך הדלקתי, להפרשת היסטמין, לכיווץ דרכי הנשימה ולהגברת ייצור הריר במערכת הנשימה.

הקשר הוויראלי:
מחקרים מהשנים האחרונות הראו קשר בין  HRV(Human rhinovirus) לבין התקפים אסתמטיים. בעבודות שונות שבחנו את הקשר הנ"ל נמצא שברוב מכריע של המקרים (80-85 אחוז)  שבהם נצפה/דווח על התקף אסתמטי הייתה נוכחות של זיהום ויראלי במקביל.
לקשר הגומלין הנ"ל יש חשיבות רבה בהתייחסות לטיפול ההרבולוגי בין אם אנחנו מטפלים באסטמה ובין אם אנחנו מטפלים בזיהומים ויראליים חוזרים המלווים בהתקפים אסתמטיים או אלרגיים מאחר ומדובר במעגל קסמים המזין את עצמו ודורש התייחסות רוחבית ומעמיקה לטיפול על פי התסמינים אך לא רק לפיהם.
הטיפול התרופתי המקובל הינו לרוב אנטי היסטמינים, סטרואידים ומרחיבי סמפונות .יעילות הטיפול התרופתי  אינה מוטלת בספק כאשר מדובר בהתקפים עצמם אך במקרים רבים, התמונה הקלינית היא כזו שדווקא עוצמת ההתקפים והסיבוכים המשניים הנובעים מהמחלה הזיהומית הנלווה יתעצמו ויגררו איתם אדוות לאורך זמן רב יותר כמו שיעול מתמשך, נזלת אלרגית ,הצטברות נוזלים באוזניים ועוד.
כל אלה כתוצאה מהחלשות וירידה ביכולת המערכת החיסונית להגיב בצורה מאוזנת ומדויקת למצב.

לכן, כאשר אנחנו מתכוונים ומתכוננים לטפל בילדים אסתמטיים , סביר שהטיפול ההרבולוגי באסטמה- מחולק לשני חלקים:
  1. הטיפול המונע-מחזק-בונה
  2. הטיפול במצבים האקוטיים
בטיפול המונע- נתמוך במערכת החיסונית, נתמוך ביכולות של המערכת לזהות טוב יותר את הפתוגניים ובמקביל נפחית את הפרשות ההיסטמינים והחומרים מעודדי הדלקת אשר בחלקם יסייעו להתפתחות ההתקף האסתמטי. יחד איתם חשוב שנשלב גם את הצמחי המחטאים, ומשפרי זרימת הדם וכמובן את אותם צמחים המסייעים להתמודדות עם העקה הנלווית למחלה כרונית. לרוב הטיפול התומך והמונע יכלול גם פרוביוטיקה. איזון הסביבה החיידקית חיוני וקריטי לאיזון התגובה החיסונית. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחולה שנטל אנטיביוטיקה במשך מספר פעמים בשנים האחרונות.
בחלקו השני של הטיפול- כאשר אנחנו מבקשים להתמודד עם התקף אסטמה אקוטי, המיקוד יהיה באותן קבוצות צמחים נוגדות אלרגיה, מרחיבי הסמפונות, המכייחים והמחטאים . כמובן שכאן המינון והאינטנסיביות של היישום תהיה גבוהה יותר (אפילו מנה אחת לשעה שעתיים).



הצגת מקרה טיפולי לדוגמא:
ילדה בת שנתיים וחצי חולת אסטמה, סובלת מהתקפים חוזרים מגיל חצי שנה המלווים לרוב גם בחום סיסטמי דלקות חוזרות במערכת הנשימה העליונה והתחתונה ומטופלות במקביל בסטרואידים, מרחיבי סמפונות, אנטי היסטמינים ואנטיביוטיקה. על פי המצב ולפי הצורך כמובן.
Tinc: למצבים אקוטיים ולהתקפים
Scutelaria baic 20%
Salvia fru. Fol 15%
Sambucus nig fls 15%
Tababuia 15%
Inula helenium 15%
Thymus fol 20%
100cc
3cc *3-5d 

כל שלוש שעות או לפי הצורך

 
Tincלחיזוק ומניעה לשימוש יומיומי:

Scutelaria baic 25%
Astragalus rad 25%
Salvia fru. Fol 10%
Sambucus nig fls 15%
Bupleurum 10%
Stelaria media 15%    
cc100
 3cc *3d  לפני האוכל


                        פרוביוטיקה 10- תכולה של קפסולה אחת במים פעם אחת ביום.

לסיכום:
הטיפול באסטמה אצל ילדים דורש מאיתנו כהרבליסטים לבחון היטב את התמונה הקלינית הרחבה ו"לשבור" את מעגל הקסמים שנוצר בעקבות המעורבות של תגובה אלרגית יחד עם זיהום משני או אצל החולה. בחירת  צמחי מרפא תדרוש מאיתנו לתמוך ביכולות התגובה החיסונית, להפחית את התגובבה האלרגית ולחזק את המיקוד של המערכת ובזמנים בהם ישנו התקף אסטמתי או זיהום להתייחס בהתאם ולשלש צמחים מרחיבי סימפונות, מחטאים, נוגדי אלרגיה ומכייחים יחד במינון גבוה יותר ובתדירות גבוהה יותר על מנת לאפשר איורור טוב יותר ונשימה קלה יותר כמה שיותר מהר.






יום שני, 12 בפברואר 2018

לא הכל קנדידה!!!

מה דעתי על קנדידה רב מערכתית:


נתחיל מהסוף: 
לכל דבר כנראה יש יותר מאמת מוחלטת אחת. וברפואה טבעית, כמו תמיד, גישות שונות וטרמינולוגיות משתנות הם חלק בלתי נפרד מחוקי הרפואה. כך היה תמיד, כך תמיד יהיה.

מה זה קנדידה?
בגדול מדובר בפטריית שמר שלוקחת חלק פעיל בפלאורת המעיים שלנו תמיד. היא שם, או כאן אם תרצו אתנו תמיד.
כמו הרבה טפילים, חדקים ופטריות. לא תמיד אנחנו יכולים להעריך מה היא מטרת קיומם, אם בכלל, אבל כמעט תמיד נמצא אותם שם. עיין ערך החיידק Helicobacter pylori, סטרפטוקוקים מסוימים ועוד.

למה היא גורמת?
 שוב, טכנית- חלק ניכר מהמופעים הפטרייתיים על העור, על הציפורניים ובמערכת העיכול משויכים לפטריית הקנדידה והיא יכולה להתבטא באקזמה מקומית, בפטרייה וגינלית שחוזרת על עצמה, ובמצבים זיהומים מקומיים נוספים. גרד, הפרשות, אי נוחות. לא הרבה יותר מזה.

מה קורה כשזה מחמיר?
אותו דבר אבל בתדירות גבוהה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בהם מערכת החיסון  אינה פועלת כראוי, למשל אצל קשישים, חולים אונקולוגים, פוסט אונקולוגים, חולים הנוטלים תרופות מדכאות למערכת החיסון (Immunosuppressive) ו או טיפולים אנטיביוטיים ממושכים מסיבות רבות אחרות נוכל לראות גם השפעות סיסטמיות של תופעת הפטרת הנ"ל והיא יכולה להיות מפושטת במערכת העיכול, במערכת הנשימה, וברקמות ריריות נוספות.
תופעות כאלה הינן חלק ממערך שלם של חוסר איזון ויתבטאו לרוב במגוון תסמינים אופייניים  לפלאורת מעי לא מאוזנת דיה כאשר במקרים רבים לא תמיד ברור  לחלוטין מי הביצה ומי התרנגולת...

האם יש מחלה כזו "קנדידה סיסטמית" ?
 כאן התשובה שלי היא- ככל הנראה לא! קראתי לפני כמה שנים מאמר שסוקר "מחלות ממוצאות" שמקורו בארה"ב.
הביטוי מעורר המחלוקת הזה מקורו ככל הנראה בארצות הברית של תחילת שנות התשעים והוא כמעט הומצא מהיסוד על ידי חברת תוספי תזונה אמריקאית על מנת לסווג תופעות שונות ומגוונות למחלה אחת ובצורה די צינית- למכור תוספי תזונה מגוונים.
(רגע לפני הביקורת הצולבת על חברות תוספי התזונה שלקחו בזה חלק- אזכיר שחברות תרופות עושות את זה בצורה צינית הרבה יותר ומספיק להתבונן בוויכוח סביב התרופות להורדת כולסטרול כיום או אפילו על תרופות פסיכיאטריות שונות על מנת להבין זאת בקלות.)
ועל כן- תופעות כמו: כאבי ראש, הפרעות שינה, עייפות, בעיות מחזור ופוריות, ספירת זרע נמוכה, חרדה אנמיה ועוד יכולים להיות קשורים קשר ישיר לפלאורת המעי ולמבנה שלה אך אינם קשורים בהכרח אחד בשני באופן גורף ואינם קשורים לביטוי יתר או שגשוג יתר של פטריית השמר קנדידה במערכת העיכול. (כמו תמיד.. לדעתי)

אפשר וכדאי להתבונן על התופעות הללו לדעתי בצורה הוליסטית אך אין סיבה לקטלג אותן כמחלה אחת, בעיקר מכיוון שלמחלה אחת יש תרופה אחת- וכאן אנחנו בבעיה אידיאולוגית קשה אם מדברים על רפואה טבעית ועל תפיסת העולם ההוליסטית שלה.

ואם בכל זאת ישנו ביטוי יתר של הפטרייה עצמה?
 כאן בדיוק המקום לשלב טיפול הולם ומדויק שמסדיר את פעילו המערכות השונות בצורה טובה ומדויקת ובעיקר אישית. אישה בת 45 שעברה טיפולים כימותרפיים לפני שנתיים שונה בתכלית מנערה בת 17 או מגבר בן 35  וכל אחת ואחד כדאי שיטופל בהתאם למצבו ולא על פי ההגדרות הקלאסיות של שמות של מחלות. אלו רק מסייעות לנו להתמקד אך לעיתים קרובות משפיעות הפוך לחלוטין בבחירת הטיפול שלנו.

מה כן כדאי ליישם בטיפול בביטוי יתר של פטריית קנדידה שחוזרת על עצמה?
 יש כמה צמחים שיכולים לעזור בהחלט, ביניהם הקינמון (Cinamonnium), השום  (Allium sativum), קופטיס (Coptis), אגוז שחור (Juglans nigra),טבבויה ( Tababuia) ועוד. גם לתוספות של פרוביוטיקה איכותית יש חשיבות רבה כאן ועדיין- יתכן שההצעות כאן יסייעו בנקודות מסוימות בלבד בטיפול ויהוו רקע בלבד לטיפול בבעיה המרכזית ובתמיכה הכללית במערכות הגוף, למשל: ספיגה, פירוק, הפרשה, סטרס, טיפול בתסמינים פיזיולוגים שונים ועוד.

נסכם:
קל מאוד לקטלג תסמינים רבים למחלה אחת באופן תיאורטי. קשה מאוד לטפל בצורה נאותה באדם כזה או אחר אם נחליט לעשות כך כאשר התרחקנו ממנו , מאופיו, מאורח חייו ומהרגליו ומהתסמינים ממנו הוא סובל בצורה ישירה .

לא הכל קנדידה.