החופש לנשוף! תקציר הרצאה שהעברתי בכנס "צומחים קדימה" של ברא צמחים על אסטמה והטיפול בה בעזרת צמחי מרפא

אסתמה (גנחת הסמפונות)  הינה מחלת ריאות דלקתית- חסימתית- התקפית  כרונית .

התקף אסטמתי יכלול בין השאר הפרשה של ריר צמיגי מדפנות דרכי האוויר במקביל לעיבוי של הסימפונות ,שילוב המקשה בעיקר על הוצאת האוויר מהריאות ויגרום במהרה לקוצר נשימה,צפצופים, שיעול קשה וטורדני וכמובן נשימה "כבדה".

כראוי למחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר (15% מכלל הילדים)הגורמים להתקפי האסטמה יכולים להיות מגוונים מאוד ולעיתים בלתי ניתנים להפרדה אחד מהשני ויכללו בין השאר:

אטופיה:הביטוי אטופיה  (Atopy)  מקורו ביוונית ,ופרושו מיוחד או שונה ובהקשר הרפואי מיוחס לתופעה האלרגית. ילדים חולי אסתמה סובלים יותר מנזלת אלרגית ומדלקת עור אטופית (Atopic dermatitis) ומהאלרגנים הקלאסיים המגיעים מפרוות כלב או חתול, דשא, קרדיט הבית, מוצרי חלב, MSG ועוד.

גנטיקה: קיים קשר בין אתרים ספציפיים ב-DNA   לבין ירידה במדדי תפקודי ריאה.

זיהומים: חשיפה לווירוס ה-RSV‏ (Respiratory Syncytial Virus) בגיל הרך קשורה לעיתים קרובות  לאסתמה בהמשך גיל הילדות. כך גם הקשר לHRV

סיגריות: חשיפה לעשן סיגריות מהווה גורם סיכון וקיים קשר חזק בין מידת חשיפה לכמות התקפי אסתמה. עישון בזמן ההיריון עלול לגרום להתפתחות ריאות בלתי תקינה בעובר ומעלה את הסיכוי להתפתחות של אסתמה בגיל הילדות.

השמנת יתר: ישנו קשר בין השמנה להישנות של התקפי אסטמה אל ילדים....הקשר הדלקתי והאטופי מתחדד גם כאן.

זיהום אוויר: חומרים רעילים הנפוצים באויר כתוצאה מפיטת גזים,תעשיות, כלי רכב אך מצויים בחלקם לעיתים באויר הנפט ממזגנים.

התהליך הפתולוגי המשמעותי ביותר בילדים חולי אסתמה הוא כאמור- דלקת כרונית הנגרמת כתוצאה מהתגובה האלרגית , אך לא רק בעקבותיה.

תאי הדלקת העיקריים המתווכים בקרב ילדים חולי אסתמה הם:  תאי הפיטום (Mast cells)  , חומרים מעודדי-דלקת (כגון היסטמין, פרוסטגלנדין וציטוקינים, שגורמים בין השאר לכיווץ דרכי האוויר) אאוזינופילים (המאפיינים תהליך של יתר רגישות בדרכי האוויר)  לימפוציטים מסוג T  ) המסייעים לשחרר וציטוקינים מסוימים וkגיוס אאוזינופילים ונוגדנים מסוג IgE   מקרופאגים ותאים דנדריטיים).

כל אלה בעלי תפקיד מכריע ביצירה בעידוד ובשימור התהליך הדלקתי, להפרשת היסטמין, לכיווץ דרכי הנשימה ולהגברת ייצור הריר במערכת הנשימה.

הקשר הוויראלי:

מחקרים מהשנים האחרונות הראו קשר בין  HRV(Human rhinovirus) לבין התקפים אסתמטיים. בעבודות שונות שבחנו את הקשר הנ"ל נמצא שברוב מכריע של המקרים (80-85 אחוז)  שבהם נצפה/דווח על התקף אסתמטי הייתה נוכחות של זיהום ויראלי במקביל.

לקשר הגומלין הנ"ל יש חשיבות רבה בהתייחסות לטיפול ההרבולוגי בין אם אנחנו מטפלים באסטמה ובין אם אנחנו מטפלים בזיהומים ויראליים חוזרים המלווים בהתקפים אסתמטיים או אלרגיים מאחר ומדובר במעגל קסמים המזין את עצמו ודורש התייחסות רוחבית ומעמיקה לטיפול על פי התסמינים אך לא רק לפיהם.

הטיפול התרופתי המקובל הינו לרוב אנטי היסטמינים, סטרואידים ומרחיבי סמפונות .יעילות הטיפול התרופתי  אינה מוטלת בספק כאשר מדובר בהתקפים עצמם אך במקרים רבים, התמונה הקלינית היא כזו שדווקא עוצמת ההתקפים והסיבוכים המשניים הנובעים מהמחלה הזיהומית הנלווה יתעצמו ויגררו איתם אדוות לאורך זמן רב יותר כמו שיעול מתמשך, נזלת אלרגית ,הצטברות נוזלים באוזניים ועוד.

כל אלה כתוצאה מהחלשות וירידה ביכולת המערכת החיסונית להגיב בצורה מאוזנת ומדויקת למצב.

לכן, כאשר אנחנו מתכוונים ומתכוננים לטפל בילדים אסתמטיים , סביר שהטיפול ההרבולוגי באסטמה- מחולק לשני חלקים:

1. הטיפול המונע-מחזק-בונה
2. הטיפול במצבים האקוטיים

בטיפול המונע- נתמוך במערכת החיסונית, נתמוך ביכולות של המערכת לזהות טוב יותר את הפתוגניים ובמקביל נפחית את הפרשות ההיסטמינים והחומרים מעודדי הדלקת אשר בחלקם יסייעו להתפתחות ההתקף האסתמטי. יחד איתם חשוב שנשלב גם את הצמחי המחטאים, ומשפרי זרימת הדם וכמובן את אותם צמחים המסייעים להתמודדות עם העקה הנלווית למחלה כרונית. לרוב הטיפול התומך והמונע יכלול גם פרוביוטיקה. איזון הסביבה החיידקית חיוני וקריטי לאיזון התגובה החיסונית. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחולה שנטל אנטיביוטיקה במשך מספר פעמים בשנים האחרונות.

בחלקו השני של הטיפול- כאשר אנחנו מבקשים להתמודד עם התקף אסטמה אקוטי, המיקוד יהיה באותן קבוצות צמחים נוגדות אלרגיה, מרחיבי הסמפונות, המכייחים והמחטאים . כמובן שכאן המינון והאינטנסיביות של היישום תהיה גבוהה יותר (אפילו מנה אחת לשעה שעתיים).

הצגת מקרה טיפולי לדוגמא:

ילדה בת שנתיים וחצי חולת אסטמה, סובלת מהתקפים חוזרים מגיל חצי שנה המלווים לרוב גם בחום סיסטמי דלקות חוזרות במערכת הנשימה העליונה והתחתונה ומטופלות במקביל בסטרואידים, מרחיבי סמפונות, אנטי היסטמינים ואנטיביוטיקה. על פי המצב ולפי הצורך כמובן.

Tinc: למצבים אקוטיים ולהתקפים Scutelaria baic 20% Salvia fru. Fol 15% Sambucus nig fls 15% Tababuia 15% Inula helenium 15% Thymus fol 20% 100cc 3cc *3-5d  כל שלוש שעות או לפי הצורך

Tincלחיזוק ומניעה לשימוש יומיומי:

Scutelaria baic 25%

Astragalus rad 25%

Salvia fru. Fol 10%

Sambucus nig fls 15%

Bupleurum 10%

Stelaria media 15%    

cc100

 3cc *3d  לפני האוכל

                        פרוביוטיקה 10- תכולה של קפסולה אחת במים פעם אחת ביום.

לסיכום:

הטיפול באסטמה אצל ילדים דורש מאיתנו כהרבליסטים לבחון היטב את התמונה הקלינית הרחבה ו"לשבור" את מעגל הקסמים שנוצר בעקבות המעורבות של תגובה אלרגית יחד עם זיהום משני או אצל החולה. בחירת  צמחי מרפא תדרוש מאיתנו לתמוך ביכולות התגובה החיסונית, להפחית את התגובבה האלרגית ולחזק את המיקוד של המערכת ובזמנים בהם ישנו התקף אסטמתי או זיהום להתייחס בהתאם ולשלש צמחים מרחיבי סימפונות, מחטאים, נוגדי אלרגיה ומכייחים יחד במינון גבוה יותר ובתדירות גבוהה יותר על מנת לאפשר איורור טוב יותר ונשימה קלה יותר כמה שיותר מהר.

לא הכל קנדידה!!!

מה דעתי על קנדידה רב מערכתית:

נתחיל מהסוף: 

לכל דבר כנראה יש יותר מאמת מוחלטת אחת. וברפואה טבעית, כמו תמיד, גישות שונות וטרמינולוגיות משתנות הם חלק בלתי נפרד מחוקי הרפואה. כך היה תמיד, כך תמיד יהיה.

מה זה קנדידה?

בגדול מדובר בפטריית שמר שלוקחת חלק פעיל בפלאורת המעיים שלנו תמיד. היא שם, או כאן אם תרצו אתנו תמיד.

כמו הרבה טפילים, חדקים ופטריות. לא תמיד אנחנו יכולים להעריך מה היא מטרת קיומם, אם בכלל, אבל כמעט תמיד נמצא אותם שם. עיין ערך החיידק Helicobacter pylori, סטרפטוקוקים מסוימים ועוד.

למה היא גורמת?

 שוב, טכנית- חלק ניכר מהמופעים הפטרייתיים על העור, על הציפורניים ובמערכת העיכול משויכים לפטריית הקנדידה והיא יכולה להתבטא באקזמה מקומית, בפטרייה וגינלית שחוזרת על עצמה, ובמצבים זיהומים מקומיים נוספים. גרד, הפרשות, אי נוחות. לא הרבה יותר מזה.

מה קורה כשזה מחמיר?

אותו דבר אבל בתדירות גבוהה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בהם מערכת החיסון  אינה פועלת כראוי, למשל אצל קשישים, חולים אונקולוגים, פוסט אונקולוגים, חולים הנוטלים תרופות מדכאות למערכת החיסון (Immunosuppressive) ו או טיפולים אנטיביוטיים ממושכים מסיבות רבות אחרות נוכל לראות גם השפעות סיסטמיות של תופעת הפטרת הנ"ל והיא יכולה להיות מפושטת במערכת העיכול, במערכת הנשימה, וברקמות ריריות נוספות.

תופעות כאלה הינן חלק ממערך שלם של חוסר איזון ויתבטאו לרוב במגוון תסמינים אופייניים  לפלאורת מעי לא מאוזנת דיה כאשר במקרים רבים לא תמיד ברור  לחלוטין מי הביצה ומי התרנגולת...

האם יש מחלה כזו "קנדידה סיסטמית" ?

 כאן התשובה שלי היא- ככל הנראה לא! קראתי לפני כמה שנים מאמר שסוקר "מחלות ממוצאות" שמקורו בארה"ב.

הביטוי מעורר המחלוקת הזה מקורו ככל הנראה בארצות הברית של תחילת שנות התשעים והוא כמעט הומצא מהיסוד על ידי חברת תוספי תזונה אמריקאית על מנת לסווג תופעות שונות ומגוונות למחלה אחת ובצורה די צינית- למכור תוספי תזונה מגוונים.

(רגע לפני הביקורת הצולבת על חברות תוספי התזונה שלקחו בזה חלק- אזכיר שחברות תרופות עושות את זה בצורה צינית הרבה יותר ומספיק להתבונן בוויכוח סביב התרופות להורדת כולסטרול כיום או אפילו על תרופות פסיכיאטריות שונות על מנת להבין זאת בקלות.)

ועל כן- תופעות כמו: כאבי ראש, הפרעות שינה, עייפות, בעיות מחזור ופוריות, ספירת זרע נמוכה, חרדה אנמיה ועוד יכולים להיות קשורים קשר ישיר לפלאורת המעי ולמבנה שלה אך אינם קשורים בהכרח אחד בשני באופן גורף ואינם קשורים לביטוי יתר או שגשוג יתר של פטריית השמר קנדידה במערכת העיכול. (כמו תמיד.. לדעתי)

אפשר וכדאי להתבונן על התופעות הללו לדעתי בצורה הוליסטית אך אין סיבה לקטלג אותן כמחלה אחת, בעיקר מכיוון שלמחלה אחת יש תרופה אחת- וכאן אנחנו בבעיה אידיאולוגית קשה אם מדברים על רפואה טבעית ועל תפיסת העולם ההוליסטית שלה.

ואם בכל זאת ישנו ביטוי יתר של הפטרייה עצמה?

 כאן בדיוק המקום לשלב טיפול הולם ומדויק שמסדיר את פעילו המערכות השונות בצורה טובה ומדויקת ובעיקר אישית. אישה בת 45 שעברה טיפולים כימותרפיים לפני שנתיים שונה בתכלית מנערה בת 17 או מגבר בן 35  וכל אחת ואחד כדאי שיטופל בהתאם למצבו ולא על פי ההגדרות הקלאסיות של שמות של מחלות. אלו רק מסייעות לנו להתמקד אך לעיתים קרובות משפיעות הפוך לחלוטין בבחירת הטיפול שלנו.

מה כן כדאי ליישם בטיפול בביטוי יתר של פטריית קנדידה שחוזרת על עצמה?

 יש כמה צמחים שיכולים לעזור בהחלט, ביניהם הקינמון (Cinamonnium), השום  (Allium sativum), קופטיס (Coptis), אגוז שחור (Juglans nigra),טבבויה ( Tababuia) ועוד. גם לתוספות של פרוביוטיקה איכותית יש חשיבות רבה כאן ועדיין- יתכן שההצעות כאן יסייעו בנקודות מסוימות בלבד בטיפול ויהוו רקע בלבד לטיפול בבעיה המרכזית ובתמיכה הכללית במערכות הגוף, למשל: ספיגה, פירוק, הפרשה, סטרס, טיפול בתסמינים פיזיולוגים שונים ועוד.

נסכם:

קל מאוד לקטלג תסמינים רבים למחלה אחת באופן תיאורטי. קשה מאוד לטפל בצורה נאותה באדם כזה או אחר אם נחליט לעשות כך כאשר התרחקנו ממנו , מאופיו, מאורח חייו ומהרגליו ומהתסמינים ממנו הוא סובל בצורה ישירה .

לא הכל קנדידה. 

צמחי מרפא לטיפול בכאבי ראש

כאב ראש על סוגיו הנו אחד הגורמים השכיחים ביותר שבגינם פונים חולים לייעוץ רפואי. ישנם מאות גורמים וסיבות לכאבי ראש, אך לרוב אין אנו יכולים לזהות את הגורם היחידי שבגינו מתחיל אותו תהליך שמביא בסופו של דבר להתגברות כאב הראש.
סיווג כאב הראש-

החברה הבינלאומית לכאבי ראש (international headache society)פרסמה בשנת 1988 סיווגים לכאבי ראש שונים. החלוקה היא לשתי קבוצות :
א. כאב ראש ראשוני- שבו הגורם אינו ידוע או ממשי.
ב. כאב ראש משני-כאשר הכאב מהווה סימפטום של מחלה או בעיה כלשהי.
האבחנה בין שתי הקבוצות היא על פי בדיקה נוירולוגית, גופנית ומאפיינים קליניים, כאשר המטרה החשובה ביותר היא לשלול כאב ראש משני.

כאב ראש ראשוני-
1.  מיגרנה: כאב ראש ללא סיבה ברורה, חוזר, המתבטא בהתקפים חוזרים הנמשכים 4-72 שעות. בארץ סובלים מסוגים שונים של מגרנה כ 20% מהנשים וכ- 10% מהגברים.
2. כאב על רקע מתח (Tension type headache): כאב ראש המלווה במתח נפשי ומתח שרירי ומהווה לדעת מומחים רבים את עיקר כאבי הראש המטופלים כיום.
3. כאבי ראש אחרים אשר לא קשורים לפגיעה מוחית או גולגלתית.

כאב ראש משני-

כאב ראש משני קשור למחלות  שונות ופגיעות הקשורות לכלי הדם במוח, לחץ תוך גולגלתי מוגבר, מחלות זיהומיות, גמילה מחומרים שונים (קפאין למשל) וכמובן גם, גידולים או מחלות אחרות.

ישנה חשיבות גדולה לאבחון הנכון והמקיף אם וכאשר ישנו כאב ראש כרוני או כזה שחוזר על עצמו וישנן מספר שאלות חשובות שכל אחד מאתנו יכול לשאול את עצמו במקרה של כאבי ראש:

האם יש שינוי באופי הכאב לאחרונה, האם הכאב החמיר באופן דרמטי?
האם הוא מגיב לטיפול שהורגלנו אליו כמו בעבר?
האם הוא קשור בשינוי תנוחה של הראש או מוחמר בשיעול או התעטשות?
האם מלווה בהקאות קיצוניות?
האם הכאב הופיע לראשונה אחרי גיל 50?
האם יש חום סיסטמי גבוה בזמן כאב הראש?

צמחי מרפא למיגרנות וכאבי ראש:

בן חרצית:Tanacetum parthenium-  או בשמו המקובל והנפוץ יותר Feverfew .

זהו אחד הצמחים המשמעותיים ביותר,המקובלים ביותר והנחקרים ביותר לכאבי ראש וכנראה המפורסם ביותר בנושא. בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים משמעותיים הבאים לבדוק את פעילותו של הצמח והשפעתו בהקלה על כאבי ראש ומגרנות. בן חרצית הנו צמח ממשפחת המורכבים ומייחסים לו בספרות המקצועית פעילות אנטי דלקתית, אנטי אלרגית, ומחזקת

זוטה לבנה Micromeria fruticose : הזוטה הינה צמח ממשפחת השפתניים בעל איכות ארומטית וטעם מעט חריף ומעט מריר המזכיר טעם מנטה עדין. הצמח משלב תכונות של הרגעה ,הפחתת חרדות והרפייה כללית של הגוף הודות לחומרים הנדיפים הרבים המצויים בעליו ובפרחיו. על פי מחקרים, תרכובות מסוימות המצויות בצמח הראו פעילות נוגדת דיכאון וחרדה, עובדה שהופכת את הצמח לצמח חשוב כחלק מההתמודדות עם מיגרנות וכאבי ראש, בעיקר כאשר ישנו מתח נשי רב ברקע.

כישות Humelus lupulus : הכישות הוא צמח מריר וארומטי המוכר לנו כאחד ממרכיבי הבירה. השימוש בכישות ברפואה המסורתית ידוע מזה שנים רבות, כצמח בעל פעילות מרגיעה, שתורמת לתחושת הרפיה ונינוחות, לשיכוך כאב ואף להורדת לחץ הדם. כיום מחקרים  מודרניים בוחנים את פעילות הצמח על מערכת העצבים המרכזית, על דיכאון ואף את השפעתו על גלי המוח. עם התקדמות המחקרים ניתן לשים את הכישות במקום מכובד כחלק מהטיפול המשלים במיגרנה.

לענה שיחנית Artemisia arboscence: (שיבא) גם כן צמח ארומטי, אשר בדומה לבן החרצית שתואר למעלה, חומרים מסוימים בלענה נחשבים לנוגדי מיגרנה. יחד עם זאת הצמח משמש לאורך השנים ברפואה המסורתית גם להתמודדות עם כאבי בטן, אבנים בכיס המרה, עצירויות, חולשה של מערכת העיכול, תולעים במעיים ועוד.

פרחי תרזה Tilia europea: ברפואת הצמחים המסורתית מייחסים לפרחי התרזה פעילות מרגיעה עדינה והיא משמשת על פי רפואה זו ,בין השאר כחלק מהטיפול בחרדה, באי שקט, במתח נפשי,בהפחתת הרגישות לכאב ,בהרפיה של שרירים חלקים במערכת השלד, בכלי הדם במערכת הנשימה, דרכי העיכול והשתן . הצמח משמש כחלק מההתמודדות עם מגרנות כאשר הן מלוות או מחמירות כתוצאה ממתחים נפשיים או מעומס רגשי ועומס על עמוד השדרה הצוארי בעקבות התכווצות השרירים בעורף ובגב העליון.

הטיפול הטבעי בהליקובקט פילורי

ההליקובקטר פילורי הוא חיידק שנמצא אצל 50% מהאוכלוסייה במערב ובערך 90% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות מתפתחות. החיידק עמיד, שורד בחומצות הקיבה וגורם לפגיעה מקומית בריריות הקיבה לדלקת ולכיבים. החיידק עמיד בפני מספר רב של אנטיביוטיקות ולכן מטופל ב"קוקטייל" של שלושה סוגי אנטיביוטיקה, יחד עם סותרי חומצה למשך שבועיים עד להשמדה סבירה שלו.

בעשור האחרון שמעתי על ריבוי מקרים בהם אנשים מתמודדים עם החידק הליקובקטר פילורי. לחלקם הייתה זו תגלית מפתיעה לאחר תלונות על כאבי בטן, לאחרים  גילו את החיידק באופן מקרי, בבדיקת נשיפה, כאשר התלוננו על אי נוחות במערכת העיכול. חלקם היו כמעט ללא תסמינים אך לכולם הומלץ טיפול אחיד, הכולל מספר סוגי אנטיביוטיקה ותרופות סותרות חומצה בכדי להתמודד עם החיידק, ששיגשג במערכת העיכול לאורך זמן.

טיפול טבעי בהליקובקטר, יכול לסייע מאוד:

ראשית התזונה, כאשר העיקרון הוא מאוד פשוט, להפחית אכילת מזון מטוגן, מעובד, מתועש, מועשר במונוסודיום גלוטומאט, חריף ולא מאוזן עלול להחמיר את הסימפטומים של החיידק. הקפידו לאכול אוכל מאוזן, מבושל, ביתי, לא משומר, לא מועשר בחומרים שונים ולא מוכרים, לא שמן מידי ולא חריף מידי. הימנעו ככל הניתן ממוצרי חלב אשר מכבידים על מערכת העיכול במצב כזה. הימנעו ממזון "כבד" מידי, עודף חלבונים מהצומח  ומאוכל שומני מידי. הקפידו על שתיית מיצי פירות ומיצי ירקות, שייקים, מרקים עשירים וחלבון מהצומח. המעיטו ככל הניתן בקופאין אשר מחמיר את התסמינים והקפידו על אורח חיים שמאפשר לשלוט במתח הנפשי הסובב אתכם כולל מדיטציה, פעילות גופנית, דמיון מודרך ועוד.

צמחים: צמחים רבים ידועים ביעילות שלהם כנגד חיידקים בכלל ובפרט כנגד ההליקובקטור פילורי.  כמה דוגמאות לצמחים מוכרים שיכולים לעזור להתגבר על החיידק:

אלת המסטיק Pistacia lentiscus : השימוש הוא בשרפים של העץ שניגר ממנו בחודשי הקיץ, בדרך כלל לאחר שנחתכו בו חתכים קטנים בגזע ונאספו. השרפים של האלה נחקרו רבות בהקשר לפעילות החיטוי שלהם הפוגעת במבנה החלבוני של החיידקים יחד עם פעילות מצמתת על הרקמה הרירית . פעילות המונעת התפתחות של כיבים ומסייעת בהחלמתם.

קורנית מקורקפת Coridothymus vulgar  : עלי הקורנית המקורקפת עשירים בחומרים נדיפים המכילים בין השאר תימול וקרבקול שנחשבים לשניים מהחומרים המחטאים המשמעותיים ביותר בטבע. הקורנית נחשב לצמח קלאסי בכל מה שקשור לחיטוי מקומי ומשמש ברפואת הצמחים למצבים זיהומיים חיידקיים וויראליים.

קינמוןCinnamonum aromaticum : גם לשמנים הנדיפים של הקינמון ישנה פעילות אנטימיקורביאלית יעילה וגם כאן, כמו בשאר הצמחים המובאים כאן הפעילות המצמתת של הטאנינים מביאה לזירוז של ההחלמה המקומית במקרים של כיבים ודלקות מקומיות ,בעיקר על ידי ספיחה של הפרשות דלקתיות בסביבה. הצמח נחקר ככזה במקרים רבים של זיהומים מיקרוביאלים, בין השאר גם על ההליקובקטר פילורי.

קופטיס Coptis chinesis : בניגוד לצמחים הקודמים מדובר בצמח שמגיע דווקא מהרפואה הסינית. החומר הפעיל העיקרי בצמח נקרא ברברין והוא נמצא יעיל במחקרים כנגד מגוון גדול של טפילים, פרזיטים, חיידקים ונגיפים. הקופטיס הוא צמח מריר ומשפר הפרשות של מלחי מרה מהכבד אל מערכת העיכול, משפר פירוק וספיגה של מזונות.

פרוביוטיקה: החיידקים הפרוביוטים חשובים גם הם כחלק מהשימוש בתהליך ההחלמה והשיקום מהליקובקטר פילורי. חיידקים פרוביוטים מסוימים עשויים לשפר את התפקוד של מערכות העיכול  והחיסון, ויעילים בין השאר כנגד מזהמים בקטריאליים פולשים אחרים. השימוש בפרוביוטיקה כחלק מהטיפול ב HP חשוב מאין כמהו. הפרוביוטיקה מאפשרת סביבה בריאה יותר של פלורה טבעית, שיקום מהיר ואיזון המערכת כולה.

 ג'ל אלוורה: צמח האלוורה מתועד בשימוש רפואי כבר מאות שנים בסין בהודו ובמקסיקו, בין השאר כבסיס למשקאות "טוניק" בעלי השפעה מחזקת כללית על המערכות השונות בגוף. הג'ל של הצמח מכיל חומצות אמינו חיוניות, ויטמינים רבים (כולל B12 )חומצות שומן ,מינרלים ועוד. על פי מחקרים עדכניים החומרים הפוליסכרידים בצמח נמצאו כיעילים בין השאר לאיזון חומציות יתר במערכת העיכול, לאפטות, לעצירויות ולשיפור הספיגה.  המדע מגלה ברכיבים אלו עניין רב בשנים האחרונות, והם נחקרים בהקשר של פעילותם נוגדת הדלקת והפוטנציאל האנטי-סרטני שלהם.

הסיפור שאינו נגמר....ההתמודדות עם טפילים במעי ואיך צמחי מרפא יכולים לסייע לכם בכך

יכול להיות שיש לך טפילים במעי???

טוב בסדר, אם לא לך, אז לאחד משני האנשים שלצידך כרגע... איך אנחנו יודעים את זה?

מכיוון שטפילים במעי הם אחד מהזיהומים הנפוצים ביותר כיום. הימים החמים, החשיפה העודפת למשקאות מתוקים, פחמימות פשוטות, מזון מעובד ועוד חטאים קטנים וגדולים שילדים ומבוגרים רבים מכירים טוב מימי חופשת הקיץ שלהם, מביאה לשגשוג של טפילים ותולעים במעי אצל רבים.

·         ישנם מספר רב של תולעים וטפילים במעי והם נפוצים בקרב ילדים עד גיל 14, אבל לעיתים קרובות נשמע על התפרצות והתרבות של תולעי מעיים גם אצל מבוגרים. התולעת עצמה מתקיימת בסביבת המעי וניזונה מהמזון המעוכל בה,תמצא במעי הדק לרוב ,ובלילות מתקדמת עד לאזור פי הטבעת כדי להטיל שם ביצים שיבקעו ויממשו את זכותם כדור הבא של הטפילים במעי למשך ה 20 יום הבאים לפחות.

שגשוג של טפילים ותולעים במעי גורם סבל רב. החל מגרד שנובע משחרור מקומי של חומרים הנקראים היסטמינים,  שמפריע עד כדי כך שהוא מדיר שינה מעיניהם של אלו הנושאים את הטפיל, ועד כדי תופעות כמו תת  תזונה, דלקות מקומיות, כאבי בטן, שלשולים ולעיתים גם הפרשות בעלות ריח חריף אצל ילדות.

מהיכן מגיעות התולעים למעי?

לרוב, הכניסה אל הגוף יכולה להיות דרך מגע עם בעלי חיים, עקיצות, חוסר הגיינה, חוסר הקפדה על שטיפת ידיים ,מגע עם צואת אדם נגועה וכניסה שלהם באופן בלתי מודע למערכת העיכול משם הדרך שלהם להתרבות פתוחה ונוחה בעיקר כאשר ישנה חולשה חיסונית, פגיעה במושבות החיידקים הפרוביוטים  במערכת העיכול, תזונה לקוייה (הרבה ממתקים ואוכל מעובד למשל) ושימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה.

צמחי מרפא  ותולעי מעיים:

על פי רפואת הצמחים המסורתית השימוש בצמחים להתמודדות עם תולעי מעיים חשוב ויכול לסייע לא רק בהתמודדות עם התולעים בעצמן, אלא גם עם חיזוק המערכת החיסונית,עידוד סביבת החיידקים הפרוביוטים ושיקום הרקמות במערכת העיכול.

אגוז שחור Juglans nigra :עץ נשיר הגדל בצפון אמריקה. ומגיע לגובה של 40 מ' ויכול לחיות מעל 130 שנה. פרותיו של העץ המבשילים בסתיו משמשים על פי הרפואה המסורתית לאורך ההיסטוריה לטיפול בתולעי מעיים, הרפס ואקזמות.

קופטיס Coptis chinensis  הקופטיס הוא שיח רב שנתי - ירוק עד, הגדל בקרקעות לחות ובביצות של אזורים מיוערים בסין. זהו שיח חסר גזע, הגדל קרוב מאוד לפני הקרקע, כאשר הוא נוטה להתפשט לאזורים לחים ורטובים.

ישנם מספר מינים של קופטיס הגדלים ברחבי העולם, אך המין הנמצא בשימוש רפואי הוא הסיני. ברפואה הסינית המסורתית - שורש הקופטיס נמנה על 50 הצמחים המובילים והשימושיים ביותר והוא מסווג כצמח מר וקר, המתאים, על פי הרפואה הסינית  בעיקר למצבים של חום ולחות בגוף [E1] [E2] והשימוש בו יעשה, על פי הסינים, כדי להגביר תהליכי עיכול וספיגה, להתמודדות עם מזהמים במערכת העיכול, כגון תולעים ופטרת, ובכדי להקל, כך על פי הרפואה המסורתית ,על צרבות ועודף חומציות בקיבה.

לענת יהודה לענת יהודה Artemisia Judaica : בן-שיח, שעליו וגבעוליו הצעירים ריחניים, המצוי בערוצי נחלים בדרום הנגב, בדרום ירדן ובסיני. עלי הלענה יבשים ומשמשים את על פי הרפואה הבדואית המקומית  לכאבי בטן, לאבנים בכיס המרה, לדלקות במערכת העיכול, לשיפור תפקודי הכבד וכמובן גם לטפילים ותולעים במעי.

איזדרכת הודית Azadirachta indica: הנים, האזדרכת ההודית  הוא עץ ירוק שגובהו מגיע לכ 10 מטרים. העלים משוננים בקצוות. הפרחים לבנים ויש להם ריח אופייני. הפירות בצבע צהוב בהיר, וטעמם מתקתק.

מוצאו של העץ מסרי לנקה, הודו ובורמה. מגדלים אותו בארצות טרופיות, כולל אינדונזיה וארצות רבות באפריקה. כמעט כל חלקי הצמח נמצאים בשימוש על פי הרפואה ההודית המסורתית (האיורוודה), והשימוש בעלים נחשב כנוגד תולעים וטפילים במעי, כמשתן וכיעיל  לטיפול בטחורים וביבלות ויראליות.

פרוביוטיקה: אין ספור מחקרים רפואיים מתפרסמים בשנים האחרונות על פרוביוטיקה ועל ההשפעה הרחבה של חיידקים פרוביוטים על בריאותו של האדם. בין השאר השימוש בפרוביוטיקה לאדם הסובל מטפילים או מתולעים במעי תאפשר לו לשקם את מערכת העיכול, תייצב את פעילות המעי וסביר שתועיל מאוד לקיצור זמן הטיפול ולשיקום של הפלורה הטבעית של המעי שנפגע פעמים רבות כתוצאה מתזונה לא נכונה, טיפול ממושך באנטיביוטיקה וחשיפה למזון מעובד ומתועש.

תזונה:

קצרה היריעה מלדון כאן על מה היא בדיוק תזונה שיכולה למנוע את התרבות החיידקים אבל הנה כמה עצות שיכולות לסייע:

·         המנעו מפחמימות פשוטות וסוכרים: לחם לבן, קמח לבן, עוגות ועוגיות, מעדנים, שוקולד, חטיפים ,שתייה ממותקת 

·         המנעו מאוכל מעובד והקפידו על אוכל פשוט וקל לעיכול עבורכם ובכך תוודאו שבאוכל שלכם יש את הויטמינים והמינרלים שאתם זקוקים להם באיכות הטובה ביותר ואין בו חומרים שעלולים לפגוע גם הם ברקמת המעי.

·         בשלו עם הרבה תבלינים ארומטיים: כורכום, כמון, קינמון, שומר, זרעי כוסברה, עלי דפנה. כולם מכילים שמנים נדיפים שידועים כחומרים מחטאים ונוגדי דלקת והם עשויים לשפר משמעותית את המצב

·         שתו מים. רק מים והרבה. בריאות והרבה ממנה!

מאמר שלי שהתפרסם ב"מדפורטל" על הטיפול המשולב בחרדה וטראומה כחלק ממערך הטיפולים התומך במרכז החוסן בשער הנגב ובכלל על צמחי מרפא שחשוב שיקחו חלק בטיפול שכזה

הקליקו למאמר המלא באתר